מצודת דוד על יהושע ג׳

1 שם. אצל הירדן:

2 שלשת ימים. וכמו שנאמר לעיל א יא בעוד שלשת ימים כו׳:

3 ארון ברית ה׳. הארון שבו הלוחות שכרת ה׳ ברית עם ישראל בעת אשר נתנם:

4 ואתם. ואז אתם תסעו:

5 וביניו. ובין הארון:

6 כאלפים. אלפים מצומצמים, שנאמר במדה, והכ״ף באה לאמיתת הדבר, וכן בראשית כה לא מכרה כיום:

7 למען וכו׳. מוסב למקרא שלפניו, לומר לכו אחר הארון למען תדעון הדרך כי לא עברתם בה מעולם:

8 כי מחר וכו׳ נפלאות. ולזה מהראוי להיות אז קדושים וטהורים מטומאה:

9 אשר ידעון. על ידי הנפלאות אשר אעשה על ידך:

10 עד קצה. בקצהו המערבי:

11 בירדן תעמודו. ולא תצאו מיד אל החרבה:

12 בזאת. בהפלא שהולך ומפרש:

13 אדון וכו׳. רצה לומר, של אדון וכו׳:

14 קחו לכם. להיות הם במקום כולכם לעמוד קרוב לארון, ויראו הם כי כאשר ינוחו כפות רגלי הכהנים מיד יכרתו המים:

15 והיה כנוח. מוסב למעלה, לומר שהמה יראו כאשר ינוחו כפות רגלי הכהנים מיד יכרתון המים היורדים עתה מלמעלה וילכו להם:

16 ויעמדו. המים אשר יבואו לאחר זה אל מקום הכריתה, יעמדו שם נד אחד:

17 בקצה המים. בעבר המזרחי:

18 והירדן מלא. בא להגדיל הנס ולומר אף שמי הירדן מרובים הם, שאפילו בכל ימי קציר שדרך מי הנהרות להתמעט היה הוא מלא על כל שפתיו:

19 ויעמדו. מוסב למעלה פסוק טז, לומר, הנה עם כל רבוי המים, עמדו היורדים מלמעלה אחר הכריתה וקמו נד אחד:

20 הרחק מאוד. הנד ההוא היה רחוק מאוד מהעיר ששמה אדם, העומדת בצד צרתן:

21 והיורדים. המים שירדו קודם הכריתה לצד ים הערבה, והוא ים המלח:

22 תמו נכרתו. המים ההם תמו ממקומם ונכרתו והלכו להם, ונשאר המקום חורב ויובש:

23 ויעמדו. לא יצאו מיד מן הירדן, רק עמדו בעבר המערבי עד עברו כולם, וכאשר צוה:

24 הכן. רצה לומר, עמדו מוכן ומתוקן דרך קבע, עד עברו כולם: